בימים בהם נגיף גלובלי תפס מעמד של “סלבריטאי” ומוכר בכל העולם, יש לכך לא מעט השלכות שונות. בין אם מדברים על הרגלי התזונה שלנו, או שמא מדברים על הרגלים בעבודה, הרגלים חברתיים ומשפחתיים – ההשפעות של הקורונה מורגשות עדיין ב-2021. הנה כמה דגשים לגבי הרגלי האכילה שלנו, שאולי גם אצלכם השתנו בתקופה הנוכחית.
אפשר להגיד שהרגלי התזונה השתפרו בעידן הקורונה, אבל אפשר גם להגיד אחרת. בעוד שאנשים מצאו את עצמם סגורים בתוך בתיהם לעיתים במשך ימים ושבועות, הרגלי התזונה הושפעו מכך באופן ישיר בד”כ. חלק מהאנשים איבדו את התיאבון בעקבות הידבקות בנגיף, אחרים דווקא הגבירו את תאבונם בעקבות שעמום. בין לבין, יש גם אנשים שרכשו ושדרגו כל מיני כישורים ויכולות קולינאריות במטבח. רגע לפני ששנת 2022 מתחילה, בואו נשאל את עצמנו: עד כמה הרגלי האכילה שלנו השתנו בשנתיים האחרונות?
משמעות של ריחוק חברתי, שינויים בתזונה ומה שבין לבין
בשנת 2021 כולנו למדנו את המשמעות של ריחוק חברתי, מה שלפעמים ממש רוקן פינות אוכל ביום שישי. פינות האוכל בשנה זו היו ריקות מתמיד, הנכדים הגיעו פחות לסבתא ולסבא, רווקים ורווקות נותרו לאכול לבדם ועוד. אבל יחד עם זאת, במקרים רבים קרה דווקא ההיפך המדויק:
בבתי אב רבים בישראל התחילו לבשל, והתחילו לבשל הרבה. אבל חשוב לזכור, בישולים רבים הם לא בהכרח בישולים בריאים. אם בתקופת הקורונה מצאתם את עצמכם ממלאים פינות אוכל בבית במטעמים, לא בטוח שהקפדתם על הפן הבריאותי.
האם הקפדתם על בישול אוכל בריא בתקופת הקורונה?
המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות בישראל מציג נתונים של 50% מהאוכלוסייה הבגירה, שסובלת מהשמנת יתר וממחלות הקשורות לעודף משקל. אם זו לא הוכחה לכך שכמחצית מאיתנו מבשלים פחות בריא, לא בטוח שנוכל לתת הוכחה טובה יותר.
מסקנה? אם אתם מבשלים בביתכם יותר בתקופה האחרונה של הקורונה, תשתדלו לבשל בריא. בואו נניח לרגע בצד את איכות וטיב הבישולים שלנו. בואו נדבר לרגע על אפליקציות משלוחי האוכל שצברו תאוצה כה היסטרית בשנתיים האחרונות.
כשעל פינות אוכל בבית מונח רק מזון משלוחים
נדמה כאילו בתקופת הקורונה, פינות אוכל ברחבי העולם התמלאו במשלוחים ממסעדות ובתי קפה. אין ספק, אוכל רחוב ומשלוחים זה דבר מנחם וכיפי, משלוחים פוטרים אותנו מהכנות רבות ובישולים. אבל יחד עם זאת, אין לכם שום שליטה על המרכיבים, סוגי השמנים שמשתמשים בהם, כמות הקלוריות בכל מנה וכו’.
בתקופת הקורונה יותר ויותר אנשים השתמשו באפליקציות המשלוחים השונות, מה שעשוי להשליך ישירות על המצב התזונתי שלהם. לאחר שדיברנו על משלוחי אוכל ובישולים בבית, בואו לרגע נדבר גם על הפן החברתי בתקופת הקורונה.
כיצד הריחוק החברתי משפיע על הרגלי האכילה שלנו
האם הנושא החברתי בתקופת הקורונה השפיע על צריכת האוכל שלנו? ובכן, אפשר לחלק את התשובה למספר חלקים. ראשית, מבחינה רגשית ונפשית, ישנם לא מעט אנשים אשר נוטים לאכול יותר כאשר הם מרגישים בודדים.
הם יעמיסו פינות אוכל בכל טוב, יגבירו את צריכת האוכל שלהם, יאכלו מזונות עתירי קלוריות, יזמינו משלוחי אוכל מנחמים וכו’. יחד עם זאת, ישנם אנשים שחווים דיכאון כאשר הם נדרשים לצמצם אינטראקציות חברתיות ודווקא מקטינים את צריכת המזון שלהם.
כיצד אתם מבטאים בדידות בתקופת הקורונה?
בעוד שחלקנו מבטאים בדידות דרך אכילה מופרזת, אחרים מבטאים בדידות דרך איבוד תאבון. ככה או ככה, אנחנו מבינים בעצם שתחושת הבדידות שמאופיינת עם תקופת הקורונה, עשויה להשפיע ולהשליך באופן ישיר על התזונה שלנו.
ומה לגבי הספורט שאנשים נאלצו להקפיא בחייהם? ובכן, בתקופת הקורונה אנשים שמתעמלים בשגרה שלהם, נאלצו לבצע שינויים בהרגלי ההתעמלות שלהם. אם גם אתם שיניתם את הרגלי האימונים שלכם בתקופת הקורונה, ייתכן שהתזונה שלכם הושפעה מכך באופן ישיר.
שינויים בספורט = שינויים פוטנציאליים במערכת חילוף החומרים
בעוד שהגוף שלנו הוא אורגניזם שעובד בסינרגיה, שינויים בשגרת האימונים יכולים להוביל למשל לשינויים בחילוף החומרים והעיכול של מזון. דבר נוסף שאנחנו רוצים לדבר עליו הוא, הנושא של הסטרס והלחצים שאנשים חווים בתקופה הנוכחית.
חלק מהאנשים איבדו את עבודתם, אחרים חלו בנגיף, חלק מהאנשים סגרו זמנית את העסק ואחרים רגישים וחווים סטרס רב באופן כללי. בסופו של דבר, סטרס הוא אלמנט שמאוד משפיע על חילוף החומרים שלנו, על האופן בו אנשים מרגישים או לא מרגישים רעבים וכו’.